איור: by David Levine Betty Friedan
מעולם לא נפנפתי בדגל אפשר לומר שנולדתי עם הדגל ביד תמיד הייתי אדם משוחרר אולי משוחרר מדי
ובטח ובטוח שאישה משוחררת- לא תמכתי ביום האישה הבינלאומי כי סברתי שלהקדיש יום לאישה זה להגדיר מגדר חריג אך לאור מספר נתונים שהתפרסמו היום בישראל החלטתי שבכל זאת צריך לציין את היום הזה לא לחגוג אותו ! .
להיות אישה דעתנית, עצמאית ואומרת את מה שיש לה להגיד כמו שלא פוחדת לדרוש את שמגיע = לשלם מחיר כבד ולא ארחיב על כך בפוסט הזה
כמה דברים שכתבתי ביום שבו בטי פרידן מתה * :
מכתב לבטי
המצב לא מי יודע מה טוב רק שתדעי לך, אז שרפו את החזיות וגם זרקו את המחוכים
אבל בשנים האחרונות הגדילו לעצמן את הציצים עם סיליקון וכבלו אותם בחזיות פוש-אפ
לוחצות נורא, הרעיבו את עצמן במקרה הטוב למראה של קולב ובמקרה הרע למוות,
שאבו שומן מכל מקום שרק אפשר כולן רוצות טוסיק מוצק, פרצוף מתוח כמו תחת, אף סולד ועיניים כחולות שחורות שיער הפכו לשחורדיניות, המנתחים הפלסטיים הפכו לאלוהים-
הריצה אחר המראה החיצוני העבירה הרבה נשים על דעתן. מרכזי הקניות הפכו למקדשים
מגהצים כל היום את כרטיס הפלסטיק וקונים קונים קונים וכולם רוצים להיות יפים יפים יפים..
נגמרה הפילוסופייה האידיאולוגייה הכל פלסטיק פלסטיק פלסטיק.
לילה טוב בטי תנוחי בשלום על משכבך
שטוטית
(המנון עקרת הבית) מוקדש לבטי פרידן ז"ל
בין מכונת הכביסה למכונת הכתיבה
כותבת שירים למגירה
טראלהלה….לה לה !
כולם ביחד תוך כדי שריפת חזיות:
טראלהלה….לה לה!
תוך כדי זריקת מחוכים דרך החלון:
טראלהלה…לה לה!
תוך כדי עלייה על הבריקדות:
טראלהלה…לה לה !
תוך כדי לקיחת הגלולה הגואלת:
טראלהלה…לה לה !
תוך כדי ההגעה המיוחלת לאורגזמה: (הא..גם לנשים יש ליבידו?);
טראלהלה…לה לה !
המכתב והשיר נכתבו במקור בפורום זבוב-אשפתות בהייד-פארק בשנת2006 – © שטוטית
"Betty Friedan, Feminism, and Jewish Identity"
*בטי פרידן, ממייסדות הפמיניזם, מתה ביום הולדתה ה-85
הפעילה הפמיניסטית האמריקנית, בטי פרידן, מתה מאירוע בלב בביתה בארצות הברית ביום הולדתה ה-85. ב-1963 פרסמה פרידן את הספר "המיסטיקה הנשית" שעסק בבעיות האישה בחברה המודרנית והפך לרב-מכר.
ב-1966 ייסדה פרידן תנועה פמיניסטית בשם "הארגון הלאומי לנשים" (NOW) שהיה לארגון המרכזי והמשפיע ביותר בתנועה לזכויות האשה בארה"ב. לזכותו נזקפים שינויים רבים שהתחוללו במעמד האשה בשנות ה-70'.
Shttutit's Blog שטוטית_משוטטת 
תודה על הפוסט המעניין והחשוב!
תודה גאולה יקרה
כן פוסט חשוב או נכון יותר אישיות ראויה לאיזכור
וברכות לצאת ספר שירייך החמישי "בבל אשר בים"- גאולה הודס פלחן בהוצאת עקד.
מודה לך שהגעת:)
(חוץ מזה שנמצא חסר בשעה שקראת אותו שיבוש טכני-עכשיו שוחזר הפוסט)
מאחלת לך שושן פורים שמייח
כמה את צודקת הכל הפך פלסטיק מעניין אם היא חשבה שכך יהא:)))))))פורים שמח יקרה שלי
תודה רבה לך, שטוטית יקרה! אני מעריכה מאוד את הפרגון.
שבת שלום ומבורך!
הקישור שעשית בין בטי פרידן ויום האשה הבינלאומי וכל הפלסטיק, מעולה.
תודה נורית:)
ובתגובות להמנון עקרת-הבית – שהעליתי בבלוג השירה בשנת 2011 לרגל 100 שנה למאבק לשחרור האשה
ראוי לקרוא את התגובות של המגיבים ושלי חלקן משעשעות חלקן מאלפות –
http://cafe.mouse.co.il/post/2068123/
באחת התגובות שלי כתבתי:
צטט: שיר_שטוטית 2011-03-09 04:01:25
תרצה פלור בפרוייקט של עיתון הארץ לרגל יום האישה אומרת יותר טוב את מה שרציתי להגיד:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1165126
תודה על התשובה המושקעת.
קראתי, חושבת כמוך.
שיהיה לנו רק טוב.
טוב שטוטית לוקחת את המחשבות שלי וכותבת
צריכים הרבה נשים כמו בטי בשביל לחגוג כל השנה
ולהעביר את התורה מיום ליום הדברים החשובים
נעלמים ומשאירים מקום לפלסיק,או לפלסטיקאים
תודה ששלחת המשיכי כך. שנים שמחות.
תודה יפה:-)
פרח >>>>>>>@
שיהייה לנו שבוע טופ ובעיקר שקט
שטוטית
דף מושקע!
שמחה בשבילך שאת מוצאת לך כלי ביטוי רבים.
תודה רותיל'ה:)
אני תמיד משקיעה כך אוהבת לעבוד וליצור
שבוע טופ:)
כתוב וערוך היטב…
יישר כוח שטוטה
תודה קמחי
שבוע טופ
נראה לי שטוטית יקרה שאת אחרון שומר האמונים לבטי פרידן, אולי צריך להפריד בין האקט הפרובקטיבי , שהיה נדרש אז בנסיבות מסוימות, לבין המסר שנכוןנ כאז גם היום לדרוש תנאים שווים , שכר שווה באותה עבודה ,
אי הפליה בסטטוס בתנאים , מה שמגיע לא לחכות שזה יפתר מאליו, ישנה עוד כברת דרך ארוכה לזכרה של בטי פרידן מסמלת את ההתחלה ,
שיהיה לך סופשבוע נפלא יקירה ,
בידידות רבה אשר
הי שטוטית,
בקריאת הפוסט חשבתי על "עיר הנשים" של פליני…
חג שמח!
אבי.
תודה אבי
3,319,739 צופים בוידאובלוג שלך ביוּ-טיובּ…לא טועים
ממש כוכב רוק
שבוע טופ אבי
חסר לי כאן אבי רוזן מס. 2 בעל הזבוב שבמעבדה שלו בהייד פארק נכתב הטקסט לראשונה
זוּם זוּם זוּם קראתי לו ועדיין לא הגיע זוּם זוּם זוּם
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1793025&forum_id=11665
הפוסט רדוד משהו. הרי באמצעות כרטיס הפלסטיק שאת מדברת עליו, נשים תורמות כסף לשדולות האימתניות שלהן, כולל NOW. נשים אמידות מתניידות להן בג'יפים ממש באותו זמן שנציגותיהן בכנסת מעבירות עוד חוק שיבטיח להן את כל הונו של הבעל ומשכורותיו העתידיות כשיחליטו לגרשו.
פחחחחחח
עד כאן הגעת על גלי השנאה שלך?
פינגבאק: משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כולנו קוראים וחלקינו מגיבים בבלוג התקשורת של דבורית שרגל
ומי שעדיין לא קורא או במקרה לא מכיר ראוי ביותר:
הי שטוטית – האם האיור בראשית הפוסט הוא של הקריקטוריסט דיויד לוין, המאייר המיתולוגי של הניו יורקר? הסגנון נראה כך. לא שאני מומחית בתחום, פשוט ראיינתי אותו בביתו בניו יורק לפני כמה שנים (הוא מת בינתיים). יש לו איורים מדהימים ואולי כדאי לכתוב מתחת לאיור את שמו….
(בהזדמנות אחפש לינק לראיון איתו, אייר נשים רבות תוך עין ביקורתית, אך סיפר בראיון, שתמיד נזהר יותר עם הקריקטורה, כשזו היתה אישה, כדי לא לפגוע מתחת לחגורה)
היי טל
כן של דייויד לוין ויש קישור מתחת לאיור באדום-כמו שאר הקישורים – רק אוסיף את שמו
יהייה מעניין לקרוא את הראיון שלך איתו
תודה
מצאתי מצאתי טל,
החלטתי להעמיק קצת בדייויד לוין, כדרכי בקודש אוהבת לגגל ולקרוא
אז מצאתי מצאתי את הראיון שלך :
ציור חייו
בין 5,000 האיורים שהופכים את ביתו לסיפור על המאה ה-20 חי ומת דיוויד לוין, מגדולי הקריקטוריסטים האמריקאים, שהלך לעולמו לפני כחודש. טל שניידר פגשה בו לפני מותו לשיחה על לעג, ישראליות, פוליטיקה וזמן:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/055/691.html
עכשיו אני רואה. נהדר. כשהייתי אצלו בבית כבר בקושי ראה, אבל כל קירות הדירה הניו יורקית כוסו באיוריו. מרשים מאוד
מענין מאוד …מעולם לא שמעתי על בטי….חור בהשכלה.
כן , היא הייתה לוחמת אמיצה ואשה מיוחדת
אז טוב שיש שטוטית 🙂
תודה גידי שהגעת
מה קרה אין חייכנים יותר חמודים כאן?
מילא
רשומה כלבבי !
תודה שטוטית המשוטטת 🙂
תודה אילנה
למשוב
ל-LiKE
להרשמה לקבלת עידכונים
ברוכה הבאה 🙂
תודה על קבלת הפנים היפה.
אשוב לבקר אצלך.
גם את מוזמנת 🙂
שרפה את הארנק בקניון,,
27F-09F26840533E%7D.jpg
http://blog.tapuz.co.il/AMBRASIL/images/%7BAB59942C-CE7C-4CE3-B
שטוטית,
בהצלחה..
רוזן
אחלה אישה משוחררת בלי פלסטיקים:-)
תודה רוזן